ויטיליגו (בהקת)

ויטיליגו הינה מחלת עור המתבטאת בהיווצרות כתמים חלקים ולבנבנים בעור. היא אינה מדבקת והשפעותיה הן בעיקר קוסמטיות. אצל חלק מהאנשים מופיע כתם אחד או שניים ולעתים ניתן לראות כתמים מפושטים בכל הגוף. המחלה נמצאת ב- 0.5-2% מהאוכלוסייה. זוהי מחלה נרכשת (כלומר שניתן לפתח אותה ללא מרכיב גנטי) וגם מחלה תורשתית (בכ-25% מהמקרים יש חולה נוסף במשפחה).

איך נוצרים הכתמים המאפיינים ויטיליגו?

בכדי להבין מה בדיוק קורה בעור שמוביל להיווצרות ויטיליגו, יש להכיר את התאים המרכיבים את העור. שכבת האפידרמיס, השכבה החיצונית ביותר של העור, מורכבת מתאים קשקשיים (Squamous cells), מתאים באזאליים (Basal cells) וממלנוציטים (Melanocytes). מלנוציטים הינם תאים המפרישים מלנין. זהו החומר שנותן את הפיגמנט לעור. המלנין מופרש ממלנוציטים ומאוכסן בתאי העור השכנים. הוא זה שמעניק להם את הצבע הטבעי שלהם. ככל שריכוז המלנין בתאים גבוה יותר, כך צבע העור יהיה כהה יותר. כאשר אנחנו נחשפים לשמש, המלנוציטים מייצרים עוד מלנין שמטרתו להגן עלינו מקרינת השמש, וכתוצאה מכך אנחנו משתזפים.
בויטיליגו המלנוציטים באיזור מסוים נפגעים, אין יצור של מלנין והתופעה מתבטאת בחוסר פיגמנט שנראה ככתמים בהירים על גבי העור.

הסיבה להרס המלנוציטים עדין אינה ברורה. במחקרים נבדק קשר למספר גנים, שמעלים את הרגישות לחלות בויטיליגו. אך כיום הסברה המקובלת היא שויטיליגו הינה מחלה אוטואימונית, כלומר מצב בו מערכת החיסון (Immune System) מזהה בטעות תאים של הגוף כתאים זרים ותוקפת אותם. מנגנון הפעולה שגורם לתגובה אוטואימונית עדין אינו ברור.
נמצא קשר תורשתי וכן טריגרים סביבתיים שמשפעלים את מערכת החיסון ליצור תגובה אוטואימונית. ואכן, בערך לשליש מהחולים, קיימת מחלה אוטואימונית בנוסף לויטיליגו, כאשר הנפוצות ביותר הן מחלות אוטואימונית של בלוטת התריס- עודף או חוסר פעילות.

ממחקרים אנו רואים כי ויטיליגו הוא מצב בו מערכת החיסון יוצאת מאיזון ומזהה את תאי הפיגמנט- המלנוציטים, כתאים זרים לגוף ותוקפת אותם. תהליך זה יכול להתעורר כתוצאה מחשיפה לקרינה או לחומרים כימיים, ממזון מקולקל, מתח, לחץ, וסטרס.

עוד גורם אפשרי הוא שמסיבה שאינה ידועה המלנוציטים משמידים את עצמם בעקבות חשיפה לחומרים מסוימים המופרשים בגוף (רדיקלים חופשיים, חומרים כימיים המופרשים מהמערכת העצבית וכו') וכך נוצר החוסר בפיגמנט ובעקבות כך הכתמים המאפיינים ויטיליגו.

איך מאבחנים ויטיליגו?

כתמי הויטיליגו יופיעו בד"כ באיזורים החשופים לשמש- כפות ידיים, זרועות, כפות רגליים, צוואר, פנים, שפתיים, קרקפת (יתבטאו גם ככתמי שיער לבן). אך יכולים להופיע גם במקומות אחרים בגוף, למשל איזורים בהם העור נמתח כמו ברכיים, בתי שחי, מפשעות ועוד. כמובן שהחוסר במלנוציטים ברקמת האפידרמיס אפשרי להבחנה רק באמצעים מיקרוסקופיים,
אך הכתמים בולטים יחסית על העור וקל לזהותם. הם בעלי גבולות ברורים, לעיתים מלווים בשוליים אדמדמים. לרוב ויטיליגו מופיע בצורה סימטרית בשני צידי הגוף.

צורות אחרות שמאפיינות ויטיליגו הן הופעת כתם אחד או מספר כתמים בודדים באיזור מוגבל (Focal pattern), וכן הופעה של כתמים בצד אחד של הגוף (Segmental Vitiligo). קיימות מספר מחלות עור אחרות שיש לבצע אבחנה מבדלת ביניהן לבין ויטיליגו, אך לרוב אין צורך בלקיחת ביופסיה מהרקמה, והאבחנה היא לפי מראה חיצוני, ותשאול לגבי- היסטוריה משפחתית, התפתחות המחלה (אם הייתה חשיפה מוגברת לשמש, טראומה לעור, פריחה,סטרס וכו' בסמוך לזמן הופעת הכתמים הבהירים), וכן תשאול לגבי נוכחות של מחלה אוטואימונית נוספת.

כתמי הויטיליגו יכולים לגדול ולהמשיך להתפשט על פני הגוף. מהלך זה משתנה מחולה לחולה ולא ניתן לצפות את אופן התפתחותו. לעיתים הוא מהיר ומפושט, ובמקרים אחרים יתכן שכלל לא יהיה שינוי בגודל ובמספר הכתמים (לרוב אלו מקרים בהם יש מספר בודד של כתמים).

סרטון מומלץ המסביר בצורה ברורה ומוחשית את היווצרות תופעת הויטיליגו-